ניתוק תושבות מס מישראל לעוברים לחו”ל: המדריך 2026

אם אתם שוקלים מעבר לחו”ל לתקופה משמעותית – שנה ומעלה – אחת השאלות הראשונות שעולה היא: מתי בדיוק מפסיקים להיות תושבי מס בישראל? התשובה הקצרה: זה לא קורה ביום שעולים על המטוס. רשות המסים בוחנת את “מרכז החיים” שלכם בדיעבד, על סמך עובדות, ולעיתים קרובות שנים אחרי שעזבתם. המדריך הזה מסביר מה זה אומר בפועל: מתי אתם מנותקים, מתי אתם עדיין נחשבים תושבי ישראל, ואיך התהליך מתחבר לסעיף 100א, מס יציאה, קרן השתלמות, ביטוח לאומי, וחובות הדיווח של ה-IRS לאזרחי ארה”ב.

חשוב לפני שמתחילים: זהו מאמר אינפורמטיבי בלבד, לא ייעוץ מס ולא ייעוץ משפטי. תכנון ניתוק תושבות מס מורכב, אישי, ותלוי בעובדות ספציפיות (סוגי הכנסה, מצב משפחתי, מדינת היעד, אזרחות נוספת). התייעצו עם רואה חשבון או יועץ מס שמכיר את שתי המערכות לפני כל החלטה. הנתונים בכתבה זו נכונים למאי 2026.

תקציר מנהלים: מה צריך לדעת ב-60 שניות

• ניתוק תושבות מס מישראל אינו אירוע משפטי שמתבצע בטיסה. הוא תהליך ראייתי שדורש העברת מרכז החיים בפועל – בית, משפחה, עבודה וזיקות כלכליות.
• מי שמתקיימת בו אחת מחזקות הימים (183 ימים בשנה, או 30 ימים ו-425 ימים בשלוש שנים) חייב להגיש טופס 1348 כצירוף לדוח השנתי, גם אם הוא טוען לתושבות חוץ.
• סעיף 100א לפקודת מס הכנסה מטיל מס יציאה על רווחי הון רעיוניים בנכסים פיננסיים. אפשר לבחור בתשלום מיידי או בדחייה עד למימוש בפועל. הבחירה משפיעה על תכנון המס במדינת היעד.
• אזרחי ארה”ב המחזיקים קרן השתלמות או קופת גמל פרטית עומדים בפני סיווג PFIC (Passive Foreign Investment Company): דיווח שנתי בטופס Form 8621 ושיעור מס שולי (עד 37%) במסלול ברירת המחדל. הגנת סעיף 402(b) חלה רק על הפקדות מעסיק.
• בשנת 2026 התשלום המינימלי לביטוח לאומי וביטוח בריאות למי שאינו עובד הוא ₪266 לחודש. תושב ישראל בחו”ל שלא ניתק תושבות לביטוח לאומי חייב להמשיך לשלם.
• תזכיר חוק מיולי 2025 מציע מעבר לחזקות חלוטות מבוססות ימי שהייה משוקללים. נכון למאי 2026 התזכיר טרם הפך לחוק; כדאי לעקוב.

מבחן מרכז החיים: הליבה של ניתוק תושבות מס

סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מגדיר תושב ישראל כיחיד שמרכז חייו בישראל. הפקודה מורה לבחון את כלל הנסיבות, ולא להסתפק במשתנה אחד. בפסיקה הישראלית, בעיקר בפסקי הדין ספיר ו-רפי אמית, קבע בית המשפט העליון שהמבחן כולל שני היבטים: היבט אובייקטיבי (היכן מצויות מירב הזיקות בפועל) והיבט סובייקטיבי (כוונת היחיד). הבכורה למבחן האובייקטיבי. אם התמונה האובייקטיבית מצביעה על ישראל, כוונה סובייקטיבית לבדה לא תסיט את מרכז החיים.

בפועל רשות המסים בודקת רשימה מצטברת של זיקות:

• בית קבע: היכן הדירה שאתה גר בה. דירה בבעלות בישראל שמושכרת לקרובים או שעומדת ריקה היא דגל אדום. דירה מושכרת בשכירות חופשית למישהו שאינו קרוב משפחה – פחות בעייתי. דירה מכורה – הניתוק החד ביותר. השכרת דירה לא מבטלת את הסיכון אם זה הנכס היחיד שלך בישראל.
• משפחה גרעינית: בן או בת זוג וילדים קטינים. אם המשפחה נשארה בישראל, קשה מאוד לטעון לתושבות חוץ. רישום ילדים בבית ספר במדינת היעד, חוגים, ביטוח רפואי לילדים – כולם תומכים בניתוק. ילדים בבית ספר ישראלי בחו”ל שמיועד לישראלים זמניים – דווקא תומך בקביעת תושבות ישראלית.
• מקום העיסוק: מאיפה אתה מועסק, איפה החוזה נחתם, מי משלם את המשכורת, איפה אתה משלם מס שכר.
• זיקות כלכליות: חשבונות בנק פעילים, השקעות, ביטוח, פנסיה, קרנות השתלמות, נכסים. ההכרעה היא כמותית ואיכותית – לא מספיק לסגור חשבון אחד. חשבון פעיל עם הוראות קבע, ניהול תיק השקעות, פעילות עסקית – בעייתי. חשבון רדום למחזורי משכנתא או לקבלת קצבה – מקובל. הבנקים בעצמם מבקשים הצהרה על תושבות מס לפי FATCA ו-CRS, וההצהרה היא ראיה משפטית בעצמה.
• זיקות חברתיות וקהילתיות: חברות במועדונים, רישום פוליטי, פעילות בקהילה, ילדים בבית ספר.

תושבות מפוצלת בני זוג

שאלה חוזרת: מה אם אחד מבני הזוג עוזב והשני נשאר זמנית בישראל? הפסיקה הישראלית הכירה באפשרות של מרכזי חיים נפרדים לבני זוג, אך הסיכון לכישלון הטענה גבוה. בפסק דין ספיר מהנדס שעבר לסינגפור לחמש שנים נקבע כתושב חוץ למרות שהמשפחה נשארה בישראל. ברפי אמית התוצאה הפוכה: 30 ימי שהייה בלבד בשנת המס לא הספיקו, כי המשפחה, הנכסים והכספים נשארו בישראל. ההלכה: יש סיכוי, אבל הוא תלוי באיכות התיעוד ובמידת הניתוק האמיתי.

חזקות הימים

בנוסף למבחן האיכותי, סעיף 1 לפקודה קובע שתי חזקות שניתנות לסתירה:

1. שהייה בישראל של 183 ימים או יותר בשנת המס.
2. שהייה של 30 ימים או יותר בשנת המס, וסך השהייה בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

החזקות הללו ניתנות לסתירה. בפסק דין רפי אמית, גם 30 ימי שהייה בלבד בשנת המס לא הספיקו לניתוק תושבות. ההפך גם נכון: גם מי שעבר את סף הימים יכול להוכיח שמרכז חייו עבר אם שאר הזיקות תומכות.

ביקורי משפחה ושמירה על תיעוד: ביקורים בישראל אצל הורים, חתונות, חגים – לא שוברים את הניתוק כל עוד הם בגדר ביקורים. הסכנה היא להתקרב לסף הימים או לשמור על דירה ריקה ש-משמשת לביקורים. תיעוד מסודר – חותמות בדרכון, עותקי כרטיסי טיסה, חשבוניות מלון או חוזה דירה במדינת היעד – הוא חיוני בכל ויכוח עתידי עם רשות המסים.

מה צפוי להשתנות: תזכיר החוק מיולי 2025

ב-2 ביולי 2025 פרסמה רשות המסים תזכיר חוק שמציע מעבר ממבחן איכותי גמיש לחזקות חלוטות מבוססות ימי שהייה משוקללים. ההצעה מציעה משקלות: שנת המס x1, שנה לפניה ואחריה x1/3, שנתיים לפניה ואחריה x1/6.

חזקה חלוטה לתושב חוץ לפי ההצעה: שהייה של עד 74 ימים בשנת המס, וסך משוקלל של עד 110 ימים על פני 3 שנים. חלופה לבני זוג: עד 90 ימים בשנת המס לכל אחד, וסך 125 ימים משוקללים על פני 3 שנים. חזקות אלו, אם יאושרו, יקנו ודאות אך גם יקשיחו את הכללים.

נכון למאי 2026, התזכיר טרם הפך לחוק. כדאי לעקוב אחרי סטטוס החקיקה לפני קבלת החלטות מבוססות. בינתיים, מבחן מרכז החיים והחזקות הניתנות לסתירה הם הדין החל.

סעיף 100א – מס יציאה על נכסים פיננסיים

סעיף 100א לפקודת מס הכנסה רואה את נכסיו של מי שחדל להיות תושב ישראל כאילו נמכרו ביום שלפני יום ניתוק התושבות. רווח ההון הרעיוני שנצבר בתקופת התושבות הישראלית מחויב במס בישראל, גם אם לא הייתה מכירה בפועל. המסגרת המלאה של הסעיף חלה בעיקר על:

• מניות חברות פרטיות (כולל הקצאות מעסיק כמו אופציות ו-RSU שטרם הבשילו או טרם נמכרו)
• יחידות בקרנות גידור וקרנות השקעה
• זכויות בקניין רוחני
• נכסים פיננסיים אחרים שאינם נסחרים בבורסה

שני המסלולים: תשלום מיידי לעומת דחייה

סעיף 100א מאפשר לבחור באחד משני מסלולים:

1. מסלול א – תשלום מיידי: שווי השוק של הנכס נקבע ליום שלפני ניתוק התושבות, ורווח ההון מחושב ומשולם באותה שנת מס. זה ניקוי שולחן: אחרי הניתוק אין יותר חשיפה ישראלית על הנכס.
2. מסלול ב – דחיית תשלום: המס הישראלי לא משולם בעת הניתוק, אלא רק בעת המכירה בפועל בעתיד. בעת המכירה, רווח ההון מחושב כך: מהרווח הכולל של תקופת ההחזקה, החלק היחסי שנצבר בתקופת התושבות הישראלית מחויב במס ישראלי.

הבחירה אינה טריוויאלית. המסלול המיידי מנקה את החשיפה אך דורש מזומן בעיתוי לא תמיד נוח. המסלול הנדחה משאיר את הנכס פתוח לחיוב ישראלי שנים קדימה, ולעיתים יוצר תקלת מיסוי כפול אם מדינת היעד לא מכירה בבסיס המס הישראלי.

שיעורי המס הישראליים על רווחי הון

שיעור המס הבסיסי על רווח הון ריאלי בישראל הוא 25% ליחיד שאינו בעל מניות מהותי, ו-30% לבעל מניות מהותי (החזקה של 10% או יותר באמצעי שליטה). על הכנסות חייבות גבוהות חל מס יסף בשיעור 5% מעל לתקרה השנתית של ₪721,560 לשנת 2026, ועוד 2% על רווחי הון מעל אותה תקרה (לפי רפורמת 2025). השיעור הספציפי לתיק שלך תלוי באופי הנכס ובמעמד ההחזקה – ייעוץ פרטני נדרש.

דוגמה מספרית: דנה, מהנדסת תוכנה שעוברת ללסבון

נשתמש בדוגמה כדי להמחיש. דנה, 34, עזבה את ת”א ביולי 2026 ועברה ללסבון. במועד היציאה היו ברשותה:

• RSU של חברה אמריקאית (טרם נמכרו) ששווי השוק שלהן ביום הניתוק היה ₪500,000, ומחיר הרכישה (basis) היה ₪0 (RSU ב-vesting מלא). הסכומים אילוסטרטיביים.
• תיק ניירות ערך נסחר בבורסה האמריקאית בשווי ₪1,200,000, עלות מקורית ₪900,000.

על ה-RSU סעיף 100א חל. במסלול המיידי, רווח ההון הוא ₪500,000. בשיעור 25% (לא בעלת מניות מהותית) חיוב מיידי כ-₪125,000.

אם דנה תבחר במסלול הנדחה, היא לא תשלם בישראל בזמן הניתוק. כשתמכור את ה-RSU בעתיד, נניח אחרי 3 שנים בלסבון, רווח ההון מחושב יחסית: אם החזיקה שנתיים בישראל ושנה בלסבון, שני שלישים מהרווח הכולל יחויבו בישראל.

השיקול הפרקטי: דנה תזכה בלסבון להטבות מס משמעותיות במסגרת משטר IFICI הפורטוגלי. עיתוי המכירה אחרי קבלת המעמד עשוי להיות שווה הרבה יותר מהדחייה במסלול הישראלי. ייעוץ צולב חובה.

מה קורה לפנסיה ולקרן ההשתלמות הישראלית

קרנות פנסיה, קופות גמל לתגמולים וקרנות השתלמות ישראליות אינן נכנסות לסעיף 100א באופן ישיר – יש להן מסלול מס נפרד. הכספים ממשיכים להיצבר במוצר כל עוד הוא לא נמשך. משיכה לפני גיל פרישה בקופת גמל לתגמולים מחויבת במס בשיעור 35% או מס שולי, הגבוה מביניהם, לפי סעיף 87(ד) לפקודת מס הכנסה ותקנות מס הכנסה (כללים בדבר חיוב במס על תשלומים לקרן שלא אושרה ותשלומים שלא כדין), תשכ”ב-1962. בקרן השתלמות, משיכה לפני 6 שנות וותק מחויבת אף היא במס מלא, גם אם המבוטח כבר עזב את ישראל.

הפקדה לקרן השתלמות בלי הכנסה ישראלית נמשכת חייבת במס – ההטבה של קרן השתלמות מותנית בהכנסה ממשכורת ישראלית. מי שעובר לחו”ל ומעוניין להמשיך לחסוך, צריך לבדוק האם המעסיק החדש משלם, או להקפיא. ייעוץ ספציפי דרוש לכל מקרה.

קרן השתלמות וקופת גמל: מלכודת PFIC לאזרחי ארה”ב

אזרחי ארה”ב חייבים בדיווח ובמס לרשות המס האמריקאית על הכנסה כלל-עולמית, ללא קשר למקום המגורים. ניתוק תושבות מישראל לא מנתק את הקשר ל-IRS, ואחת המלכודות הגדולות היא סיווג PFIC (Passive Foreign Investment Company).

PFIC הוא סיווג שמחיל IRS על תאגידי השקעות זרים שלא מאוגדים בארה”ב. קרן נאמנות ישראלית, קרן השתלמות, קופת גמל – כולם מסווגים PFIC. ההשלכות:

• חובת דיווח שנתית בטופס Form 8621 לכל קרן בנפרד.
• במסלול ברירת המחדל (Excess Distribution), רווחים מחויבים בשיעור המס השולי הגבוה ביותר של הנישום (כיום עד 37% פדרלי) פלוס ריבית פיגורים בגין שנים קודמות. לא נהנים משיעור 20% של מס רווחי הון ארוך-טווח.
• סדר עניינים מנהלי כבד: כל מכירה חלקית, כל הפקדה, כל פיצול – אירוע מיסויי בארה”ב.

הגנת סעיף 402(b) – מיהו מוגן ומיהו לא

סעיף 402(b) ל-IRC מספק הגנה: אם הקרן נפתחה במסגרת תוכנית פנסיה של מעסיק (employer-sponsored), היא מסווגת כ-foreign pension plan ולא כ-PFIC. במצב הזה אין חובת Form 8621 על העובד, ולעיתים קיים גם דיון על מסי הכנסה בלבד בעת המשיכה.

מה כן מוגן (כללית): קרן השתלמות וקופת גמל לתגמולים שהמעסיק פותח ומפקיד בה כחלק מתנאי העבודה.

מה ככל הנראה לא מוגן: קופת גמל להשקעה שאזרח ארה”ב פתח באופן עצמאי. גם קרן השתלמות שעצמאי פתח לעצמו לא נהנית בהכרח מהגנת 402(b). זו הסיבה שהמלצה רווחת היא: לפני קבלת אזרחות אמריקאית או לפני המעבר ל-ארה”ב, להוציא או לסגור את הקרנות הפרטיות שאינן ממומנות מעסיק.

תושב לצרכי מס בארה”ב: H-1B, Green Card, ו-Substantial Presence Test

הסטטוס שלך בארה”ב משפיע על העיתוי. תושב לצרכי מס בארה”ב הוא מי שעומד באחד משני תנאים: החזקה ב-green card (lawful permanent resident), או עמידה ב-Substantial Presence Test – 31 ימים בשנה הנוכחית ולפחות 183 ימים משוקללים על פני 3 שנים. גם מי שמחזיק H-1B עובר בדרך כלל את ה-SPT. תושב לצרכי מס בארה”ב חייב במס כלל-עולמי, חב בדיווח PFIC, וב-FBAR (טופס FinCEN 114) על חשבונות זרים מעל $10,000 בכל שלב במהלך השנה. אסטרטגיית הניתוק ממוטבת כשתזמון העזיבה מישראל מתואם עם פתיחת הסטטוס בארה”ב, כדי לא להיות תושב מס בשתי המדינות בו-זמנית.

מי שעבר לבריטניה או לקנדה נתקל בכללים מקבילים אך שונים: בבריטניה Offshore Funds rules, בקנדה כללי דיווח על נכסים זרים בטופס T1135. פירוט הכללים בכל מדינת יעד משתנה ודורש בדיקה עם יועץ מס מקומי לפני קבלת החלטות. הקפד לתאם בין יועץ הביטחון בישראל ליועץ במדינת היעד; בלבול בין משטרים הוא הסיבה הנפוצה ביותר לקנסות.

ביטוח לאומי בחו”ל: מתי כדאי, מתי לא

ניתוק תושבות לרשות המסים אינו ניתוק תושבות לביטוח לאומי. אלה שתי רשויות נפרדות, שתי הגדרות נפרדות, ושני מסלולים נפרדים. המוסד לביטוח לאומי בודק את מבחן מרכז החיים שלו, ולעיתים מכיר בניתוק רק לאחר שנים של שהייה רצופה בחו”ל וניתוק חד וברור של זיקות.

התשלום המינימלי ב-2026

החל מ-1 בינואר 2026, התשלום המינימלי החודשי לתושב ישראל שאינו עובד ושאין לו הכנסות חייבות הוא ₪266 לחודש. הסכום מורכב מ:

• ₪143 דמי ביטוח לאומי
• ₪123 דמי ביטוח בריאות

מי שיש לו הכנסות בחו”ל המסווגות כהכנסות חייבות לפי כללי ביטוח לאומי, משלם לפי לוח השיעורים של ביטוח לאומי. השיעורים מדורגים, נמוכים בחלק שמתחת ל-60% מהשכר הממוצע במשק וגבוהים מעליו.

מתי כדאי להמשיך לשלם, מתי כדאי לנתק

שיקולי המשך התשלום:

• צבירת תקופת אכשרה לקצבת זקנה: דרושה תקופת אכשרה מינימלית כדי לזכות בקצבה בעת הגעה לגיל פרישה. מי שיצא לפני שצבר אותה, פוגע בעתידו אם לא ימשיך לשלם.
• זכאות מיידית לביטוח רפואי בחזרה: תושב חוזר שלא שילם ב-זמן השהייה בחו”ל עלול להיכנס לתקופת המתנה לזכאות לסל הבריאות.
• גיבוי לאי-וודאות במדינת היעד: ביטוח רפואי במדינות מסוימות (ארה”ב, חלק מהמדינות באירופה לפני קבלת מעמד תושב) יקר ולא תמיד זמין. שמירה על המעמד הישראלי היא רשת ביטחון.

שיקולי ניתוק:

• אם המעבר נראה קבוע, הזכויות במדינת היעד תופסות את מקום הזכויות הישראליות.
• תשלום של ₪266 לחודש על פני 5 שנים = כ-₪16,000 שלא חוזרים. שווה לכמת מול הזכויות שמשמרים.
• לישראל אמנות לביטחון סוציאלי עם מספר מדינות (ביניהן בריטניה, גרמניה, צרפת, הולנד, אוסטריה, צ’כיה, אורוגוואי, קנדה ועוד), המאפשרות צבירת תקופות אכשרה הדדיות. עם ארה”ב אין אמנת ביטחון סוציאלי.

טופס 1348 – הצהרת התושבות

תיקון 223 לפקודת מס הכנסה (2016) חייב מי שטוען לתושבות חוץ אך מתקיימת בו אחת מחזקות הימים, להגיש דוח שנתי בצירוף טופס 1348. הטופס הוא הצהרה משפטית-עובדתית שמפרטת את הזיקות שנותקו: היכן בית הקבע החדש, איפה המשפחה, איפה ההכנסות, היכן הביטוחים והפנסיה, היכן הפעילות החברתית.

חשוב להבין שטופס 1348 הוא לא טופס שעוצר את החזקה – הוא הצהרה עובדתית שעליה תיבחן הטענה לתושבות חוץ. אם הזיקות שמופיעות בטופס לא משכנעות, רשות המסים תקבע שהאדם נשאר תושב ישראל.

מה לצרף לטופס

• חוזה שכירות או רכישה של בית במדינת היעד
• אישורי תושבות מס מהמדינה הזרה
• חוזי עבודה או תיעוד פעילות עצמאית
• אישורי רישום ילדים בבית ספר במדינת היעד
• אישורי ביטוח רפואי במדינת היעד
• אישורי סגירה או הקפאה של פעילות עסקית בישראל

אצלנו ראינו שמי שמגיש טופס 1348 בלי תיעוד תומך נדחה כמעט אוטומטית. תיעוד מסודר משלב הראשון של המעבר חוסך שנים של ויכוחים.

מקור הכנסה: לקוחות ישראלים אחרי הניתוק

מי שמספק שירותים מ-חו”ל ללקוחות ישראלים נכנס לאזור אפור. תושב חוץ אינו חייב במס בישראל על הכנסה מ-שירות שניתן בחו”ל, אלא אם הוקם מוסד קבע (PE) בישראל. אם נשמרה כתובת עסק בישראל, חוזה עם חברה ישראלית, פעילות מתמשכת מתוך ישראל בתקופות הביקור, או עובד ש-מנהל את הפעילות מישראל – הכנסה עשויה להיחשב ‘הכנסה ישראלית’ גם לתושב חוץ. מי שעובד ריימוט מ-חו”ל ללקוח ישראלי בלי לחזור פיזית – מצבו טוב יותר. עדיין נדרש ייעוץ ספציפי ושמירה על תיעוד שמראה את ההפרדה.

תיקון 272 – מה זה אומר אם אני חוזר לישראל בעתיד

אנשים מתכננים יציאה תוך מחשבה על אפשרות חזרה. ב-אפריל 2025 אושר תיקון 272 לפקודת מס הכנסה, שביטל את הפטור מדיווח (לא מהמס) על נכסים והכנסות בחו”ל לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים.

• מי שעלה לישראל או חזר אליה כתושב חוזר ותיק עד 31 בדצמבר 2025: שומר על הפטור מדיווח לעשר שנים.
• מי שיעלה או יחזור החל מ-1 בינואר 2026: פטור ממס לעשר שנים, אך חייב בדיווח שנתי על כלל ההכנסות והנכסים בחו”ל.

הרקע: ישראל מקבלת ממילא מידע על נכסי תושביה בחו”ל מ-עשרות מדינות במסגרת CRS (Common Reporting Standard) ו-FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act). הפטור מדיווח איבד ממשמעותו והפך לכלי להעלמה. מי שיוצא היום ומתכנן לחזור בעוד 7 שנים, הדיווח יהיה חלק מהתהליך.

תכנון מעשי: סדר פעולות לפני המעבר

1. שנה לפני המעבר: פגישת ייעוץ עם רואה חשבון ישראלי בתחום מיסוי בינלאומי. מיפוי נכסים פיננסיים שנכנסים לסעיף 100א.
2. חצי שנה לפני: פגישת ייעוץ עם יועץ מקומי במדינת היעד. הבנת המעמד המסי שלך שם, האם יש משטר עולה חדש, האם יש הסדר אמנה.
3. 3 חודשים לפני: החלטה על סעיף 100א – מיידי או נדחה. אם בוחרים מיידי, פתיחת תיק מס ייעודי לחישוב.
4. חודש לפני: עדכון בנקים ובתי השקעות על שינוי מעמד. בדיקת חשבונות שצריך לסגור או להעביר.
5. בעת היציאה: שמירה על תיעוד מלא – תאריך הטיסה, חוזה דירה במדינת היעד, חוזה עבודה.
6. שנה אחרי המעבר: הגשת דוח שנתי לרשות המסים בצירוף טופס 1348.
7. שנים אחרי: שמירה על התיעוד עד שעוברות 5 שנים מאז ניתוק התושבות. רשות המסים יכולה לבדוק לאחור.

סיכוני הניתוק – איפה אנשים נופלים

• החלטה שגויה לגבי סעיף 100א: בחירה במסלול הנדחה ואז מציאות שמדינת היעד לא מכירה בבסיס המס הישראלי. מס כפול בפועל.
• שמירה על נכסים פיננסיים בישראל בלי לדווח במדינת היעד: PFIC לאזרחי ארה”ב, או קנסות חמורים על אי-דיווח לפי כללי המדינה החדשה.
• אי-הגשת טופס 1348: רשות המסים יכולה לקבוע מאוחר שלא ניתקת תושבות, ולחייב במס כלל-עולמי על שנים אחורה.
• אי-תשלום ביטוח לאומי: פגיעה בזכויות פנסיה, עיכוב בכניסה לסל הבריאות בעת חזרה.
• הסתמכות על תזכיר חוק שטרם הפך לחוק: התזכיר מיולי 2025 עוד לא נמצא בחוק החל. מי שמתכנן לפי 74 ימים בלי לבחון את החוק החל היום, לוקח סיכון מיותר.

הצעדים הבאים

ניתוק תושבות מס מישראל הוא לא צ’ק ליסט שמסתיים בעמדת ביקורת הגבולות. הוא תהליך שנמשך שנים ודורש תיעוד מסודר, ייעוץ צולב, והבנת המסגרת המשפטית בשתי המדינות. אצלנו ראינו שני סוגי טעויות חוזרות: אנשים שמסתמכים על מבחני ימים בלבד ולא על מבחן מרכז החיים, ואנשים שמסתמכים על ייעוץ במדינה אחת בלי להבין את ההשלכות בשנייה. שני הסוגים יקרים.

אם אתה בתחילת התהליך, התחל מבדיקה של הנכסים הפיננסיים שלך מול סעיף 100א, ומפגישה עם יועץ ישראלי שמתמחה בניתוק תושבות. אם אתה כבר בחו”ל, ודא שהגשת טופס 1348 בדוח השנתי האחרון ושאתה משלם ביטוח לאומי באופן רציף או שביצעת ניתוק רשמי. למדריכים נוספים, ראה את מדריכי המיסים של בקשר, את מדריך “איפה כדאי לעשות רילוקיישן”, ואת מדריכי החזרה לישראל אם אתה מתכנן את היציאה כתחנה זמנית.

שאלות נפוצות