עודכן: 11 במאי 2026. המאמר עבר ריענון מקיף לעדכוני 2025 ו-2026: אגרת $100,000 על בקשות חדשות, ההגרלה לפי רמות שכר, נתוני FY2026 ו-FY2027, ושירותי הויזה המצומצמים בשגרירות ארה”ב בישראל.
ויזת H-1B נשארה החלום של הרבה מהנדסים, חוקרים ואנשי דאטה ישראלים ששוקלים מעבר לארה”ב. ב-2026 התמונה השתנתה לעומק: אגרת $100,000 חדשה על בקשות מחו”ל, הגרלה משוקללת לפי רמת שכר במקום הגרלה אקראית, ושירותי ויזה מצומצמים בשגרירות ארה”ב בישראל. המאמר הזה עושה סדר בסיכויים האמיתיים של ישראלים בויזת H-1B: מה באמת רלוונטי לישראלי שמחפש לעבוד בארה”ב, ולמה רוב הישראלים בפועל לא מגיעים דרך H-1B בכלל.
חשוב לפני שמתחילים: זהו מאמר אינפורמטיבי בלבד, לא ייעוץ הגירה ולא ייעוץ משפטי. כל מקרה ויזה אישי, וההחלטות תלויות בעובדות ספציפיות, מעסיק, רקע ומיקום נוכחי. התייעצו עם עורך דין הגירה לארה”ב לפני כל החלטה. הנתונים בכתבה זו נכונים למאי 2026.
תקציר מנהלים: מה צריך לדעת ב-60 שניות
- ויזת H-1B (Specialty Occupation Visa) דורשת תואר רלוונטי, מעסיק אמריקאי שמגיש בקשה, ובדרך כלל גם זכייה בהגרלה השנתית של 85,000 ויזות.
- אגרת $100,000 על בקשות חדשות לעובדים מחוץ לארה”ב נכנסה לתוקף ב-21 בספטמבר 2025, אושרה בבית משפט פדרלי ב-23 בדצמבר 2025, וגרמה לצניחה של כ-87% בבקשות מחו”ל.
- במחזור FY2027 (מרץ 2026) ההגרלה הפכה למשוקללת לפי רמת שכר OEWS. רמה IV נכנסת ארבע פעמים, רמה III שלוש פעמים, רמה II פעמיים, רמה I רק פעם אחת.
- אחוז הזכייה הרשמי עלה ל-35.3% ב-FY2026 וליותר מ-50% אצל חלק מהמשרדים ב-FY2027, אבל זה ממוצע מטעה: מועמדי שכר נמוך נפגעו, בכירים הרוויחו.
- רוב הישראלים בפועל מגיעים לארה”ב לעבודה דרך L-1 (ניוד פנימי בין חברה אם לחברת בת), E-2 (משקיע אמנה, פתוח לישראלים מ-1 במאי 2019), או O-1 (כישרון יוצא דופן). אין בהן הגרלה ואין אגרת $100,000.
- אגרת ה-$100,000 לא חלה על הארכות, החלפת מעסיק (AC21) או שינוי סטטוס בתוך ארה”ב, רק על בקשות חדשות לעובדים שיושבים בחו”ל.
H-1B לישראלים: הסיכויים בעידן ההגרלה לפי רמות שכר
עד FY2024 ההגרלה הייתה אקראית, וכל מועמד זכאי נכנס למעטפה אחת. שתי רפורמות שינו את הסיפור.
הראשונה היא Beneficiary-Centric Selection (BCS), חוק סופי שפורסם ב-2 בפברואר 2024 ונכנס לתוקף מ-FY2025. במקום שכל מעסיק יוכל להגיש רישום נפרד עבור אותו עובד, כל מועמד נכנס להגרלה פעם אחת בלבד, ללא קשר לכמה חברות רשמו אותו. התוצאה: מספר הרישומים הזכאים צנח מ-758,994 ב-FY2024 ל-470,342 ב-FY2025, ירידה של כ-38%. המספר עצמו לא הגביר את הסיכויים של מועמדים אמיתיים, הוא רק הוציא מהסטטיסטיקה את הכפילויות.
השנייה היא ההגרלה המשוקללת לפי שכר, חוק סופי שפורסם ב-29 בדצמבר 2025, נכנס לתוקף ב-27 בפברואר 2026, וחל לראשונה במחזור FY2027 (חלון רישום: 4 עד 19 במרץ 2026). המנגנון פשוט: רמת שכר OEWS גבוהה יותר = כניסות נוספות להגרלה.
| רמת שכר OEWS | כניסות להגרלה | סוג משרה אופייני |
|---|---|---|
| Level I | 1 | תחילת קריירה, 0-2 שנות ניסיון |
| Level II | 2 | מהנדס/חוקר עם 3-5 שנות ניסיון |
| Level III | 3 | סניור, ראש צוות |
| Level IV | 4 | סטאף, פרינסיפל, ארכיטקט |
אחוזי הזכייה הרשמיים מאז BCS:
| מחזור | רישומים זכאים | אחוז זכייה | הערה |
|---|---|---|---|
| FY2024 | 758,994 | 24.8% | הגרלה אקראית, לפני BCS |
| FY2025 | 470,342 | כ-29% | BCS פעיל, עדיין אקראי |
| FY2026 | 343,981 | 35.3% | הגרלה אקראית אחרונה |
| FY2027 | נמוך משמעותית | מעל 50% אצל חלק מהמעסיקים | הגרלה משוקללת + אגרת $100K |
תכל’ס, האחוזים הגבוהים יותר ב-FY2027 לא משקפים שיפור בסיכוי של מועמד ממוצע. הם משקפים שני דברים: פחות בקשות בגלל אגרת $100,000, ושקלול שמטיב עם משרות שכר גבוה. ישראלי עם הצעה ברמה I, בתחילת הקריירה, נמצא בצד הפסדי של שני המנגנונים בו זמנית.
אגרת $100,000: למי, איך ולמה זה משנה
ב-19 בספטמבר 2025 חתם הנשיא טראמפ על Proclamation בשם “Restriction on Entry of Certain Nonimmigrant Workers”. האגרה נכנסה לתוקף ב-21 בספטמבר 2025 בחצות. ב-23 בדצמבר 2025 השופטת Beryl A. Howell דחתה את תביעת Chamber of Commerce v. DHS ואישרה את האגרה לפי INA 212(f). הוגש ערעור ל-D.C. Circuit במסלול מהיר; שתי תביעות נוספות תלויות ועומדות. נכון לכתיבת שורות אלה, האגרה ממשיכה להיגבות.
לפי הנחיות USCIS, האגרה חלה רק על:
- בקשות H-1B חדשות שהוגשו ב-21 בספטמבר 2025 או לאחר מכן.
- מועמדים שנמצאים מחוץ לארה”ב.
- מועמדים שאין ברשותם ויזת H-1B תקפה.
- בקשות שמבקשות consular notification, port-of-entry notification או pre-flight inspection.
היא לא חלה על הארכות, החלפת מעסיק לעובד שכבר בארה”ב, או שינוי סטטוס (למשל סטודנט F-1 שעובר ל-H-1B מבפנים). המעסיק האמריקאי משלם דרך pay.gov לפני הגשת I-129. העובד לא יכול לשלם.
המספרים מהשטח מספרים את הסיפור: לפי הגשה משפטית של DHS ב-Global Nurse Force v. Trump, נכון ל-15 בפברואר 2026 שולמו רק 85 אגרות (כ-$8.5 מיליון בסך הכל), בקשות H-1B חיצוניות צנחו בכ-87%, ו-USCIS הפסידה הכנסות אגרות בכ-$19.5 מיליון. בפועל קבוצת המעסיקים האמריקאים שמוכנים לשלם $100,000 על עובד מחו”ל הצטמצמה למאה חברות, ורובן מתמקדות במשרות בכירות בלבד.
מתי H-1B בכל זאת עובדת לישראלים
הסיפור לא נגמר. יש שלושה תרחישים שבהם H-1B עדיין נכונה גם ב-2026.
מעסיק פטור מתקרה (Cap-Exempt)
תחת INA 214(g)(5), אוניברסיטאות, מוסדות מחקר ממשלתיים, ועמותות מחקר זכאיות מגישות H-1B בלי הגרלה ובלי תקרה. זה מסלול אמיתי לחוקרים ישראלים, פוסט-דוקטורנטים, ואנשי סגל אקדמי. אגרת $100,000 חלה לפי כללי ה-USCIS על בקשות חדשות לעובד מחו”ל ללא ויזת H-1B תקפה, ללא חריג מפורש למוסדות פטורי-תקרה. בפועל מוסדות אקדמיים רבים ממשיכים לעתור גם תחת האגרה החדשה, אבל כדאי לבדוק את העדכון הרלוונטי לפני הגשה.
מי שכבר בארה”ב (Transfer, Extension, Concurrent)
תחת AC21, עובד H-1B קיים יכול לעבור למעסיק חדש מרגע שהמעסיק מגיש I-129 חדש, בלי הגרלה ובלי האגרה. הארכות וגם החלפת מעסיק לא חוסות תחת האגרה החדשה. ניידות בין מעסיקים נשארה היתרון המבני הגדול ביותר של מי שכבר בפנים.
טיפול מואץ (Premium Processing)
מ-1 במרץ 2026 אגרת ה-premium processing על I-907 עלתה מ-$2,805 ל-$2,965. תמורתה, USCIS מתחייבת להחלטה תוך 15 ימי עסקים. זה לא קשור להגרלה, אבל קריטי כשעובדים נגד שעון של תחילת תפקיד או תאריך כניסה לארה”ב.
מה רוב הישראלים בוחרים בפועל: L-1, E-2, O-1
בעיני תעשיית ההייטק הישראלית, H-1B היא לרוב המסלול השלישי, אם בכלל. בפועל, שלוש ויזות אחרות עושות את רוב העבודה.
ויזת L-1: ניוד פנימי בין חברה אם לחברת בת
L-1A (מנהלים ובכירים, עד 7 שנים) ו-L-1B (מומחיות מקצועית, עד 5 שנים) דורשות שנה רצופה של העסקה בחברה הזרה בתוך 3 השנים שקדמו לבקשה. אין הגרלה, אין תקרה, ואין אגרת $100,000. זה הצינור שדרכו מבצעות חברות הייטק ישראליות בעלות חברות בת בארה”ב את הניוד שלהן. החיסרון: זה דורש מעסיק אמריקאי שהוא חברת בת או חברת אם של החברה הישראלית. עובד שכיר רגיל בלי קשר תאגידי כזה לא יכול להגיש L-1. מסלול הגרין קארד מ-L-1A הוא EB-1C, שמתאים למנהלים שעובדים שנה מלאה בחברה האמריקאית, וזה ממסלולי ה-EB-1 המהירים ביותר.
ויזת E-2: משקיע אמנה (פתוחה לישראלים מ-2019)
אזרחי ישראל זכאים להגיש בקשה ל-E-2 החל מ-1 במאי 2019, אחרי שמדינת ישראל אישררה הסדר הדדי למשקיעים אמריקאים (אושר בחוק הציבורי 112-130 שנחתם ב-8 ביוני 2012). E-2 פתוחה למי שמשקיע סכום substantial בעסק פעיל בארה”ב, יכולה להתחדש ללא הגבלה כל עוד ההשקעה פעילה, ואין בה תקרה שנתית. אין סכום מינימלי קבוע בחוק. בפועל, השקעות של $100,000 עד $200,000 בעסק קטן עוברות, אבל המבחן הוא יחסי לעלות ההקמה הכוללת. נקודה חשובה: E-2 היא ויזה זמנית ואין לה מסלול ישיר לגרין קארד. מי שרוצה תושבות קבע צריך לעבור בהמשך לקטגוריה אחרת, וזה החיסרון האסטרטגי המרכזי שלה.
ויזת O-1: כישרון יוצא דופן
O-1 מיועדת לאנשי מדע, אמנות, חינוך, עסקים או ספורט עם הוכחה להכרה לאומית או בינלאומית מתמשכת. אין תקרה ואין הגרלה. ב-2026 זה המסלול הפופולרי ביותר עבור חוקרי ML ו-AI ישראלים, מייסדי סטארטאפ עם exit מאחורה, ואקדמאים בכירים. הראיות הנדרשות (פרסים, פטנטים, פרסומים, שיפוט עמיתים, סיקור תקשורתי, שכר גבוה) מצריכות הכנה רצינית, אבל הוויזה נחשבת ל-“H-1B של המוצלחים” של ההייטק הישראלי. O-1 ממופה היטב ל-EB-1A (כישרון יוצא דופן בקטגוריית הגירה), שמאפשרת self-petition בלי חסות מעסיק.
הדרך לגרין קארד
אסטרטגית, זו הטבלה שצריך לזכור: H-1B כוללת dual intent ולכן היא הגשר הישיר ביותר ל-EB-2/EB-3. L-1A ממופה ל-EB-1C. O-1 ממופה ל-EB-1A עם self-petition. E-2 אין לה מסלול ישיר לגרין קארד, וזה החיסרון המרכזי שלה. ישראלי שרואה את ארה”ב כיעד ארוך טווח צריך לשקלל את זה כבר בשלב בחירת הוויזה הראשונה.
מה עם בן/בת הזוג והילדים
השאלה הראשונה של כל ישראלי נשוי שיוצא ל-H-1B / L-1 / E-2 / O-1: מה קורה לבן או בת הזוג מבחינת עבודה. הכללים שונים מהותית בין הוויזות.
- H-4 (בן/בת זוג של H-1B): אין אישור עבודה אוטומטי. H-4 EAD זמין רק כשהמועמד הראשי מתקדם בגרין קארד (לרוב אחרי אישור I-140 או הארכת H-1B מעבר ל-6 שנים בזכות PERM/I-140 בתהליך). בפועל זו תקופה ארוכה של תלות חד כיוונית בהכנסת בן הזוג העובד.
- L-2 (בן/בת זוג של L-1): מקבלים אישור עבודה אוטומטי (USCIS מאז נובמבר 2021) בלי צורך להגיש EAD נפרד. ה-I-94 מסומן כ-L-2 spouse והוא משמש כהוכחת זכאות לעבוד.
- E-2 spouse: מקבל אישור עבודה אוטומטי בדומה ל-L-2 (USCIS מאז ינואר 2022).
- O-3 (בן/בת זוג של O-1): לא רשאי לעבוד. אם בני הזוג רוצים לעבוד שניהם, צריך שלכל אחד תהיה ויזה משלו (לעתים כפל O-1, או H-1B + O-3 וכדומה).
- ילדים תחת 21: לומדים בבתי ספר ציבוריים אמריקאים כרגיל בכל המסלולים, ללא תלות בויזה של ההורה.
דוגמה מספרית: דנה, מהנדסת ML מתל אביב
דנה, בת 32, מהנדסת ML עם 6 שנות ניסיון בחברת סטארטאפ ישראלית. החברה נרכשה על ידי תאגיד אמריקאי, וההנהלה רוצה להעביר אותה למשרד בסן פרנסיסקו. נתבונן בעלויות וביכולת היציאה מהקרקע בכל מסלול:
| מסלול | הגרלה? | אגרת $100K? | עלות אגרות USCIS משוערת | לוח זמנים |
|---|---|---|---|---|
| H-1B (חדש מחו”ל) | כן, משוקלל | כן | כ-$103,000 עד $105,000 | 9-15 חודשים אם זוכה |
| L-1B (החברה האם הישראלית) | לא | לא | כ-$3,500 + premium $2,965 | 2-4 חודשים |
| O-1 (אם יש פרסומים ופטנטים) | לא | לא | כ-$3,500 + premium $2,965 | 2-4 חודשים |
בפועל, המעסיק שלה יבחר L-1B. שנת ההעסקה הרצופה בחברה הישראלית עומדת בקריטריון, אין הגרלה, אין אגרת $100,000, ולוח הזמנים תואם לחלון הגיוס. גם אם דנה תזכה ב-H-1B אחרי תשעה חודשים של המתנה, אין סיבה כלכלית להעדיף את המסלול הזה. הוא מותנה בכך שהחברה האמריקאית מוכנה לחתום על שיק של $100,000, וזה החריג, לא הכלל.
אם משהו משתבש: הפסד בהגרלה, RFE או 221(g)
גם כשהמסלול ברור, התהליך לא תמיד נסגר. אם הפסדתם את ההגרלה, אפשר לנסות שוב במרץ הבא או לפנות מיד למסלול L-1/O-1/E-2 חלופי. בקשת H-1B שמקבלת RFE (Request for Evidence) דורשת מענה במסגרת זמן שקובע USCIS (לרוב כ-87 ימים) ויכולה להאריך את התהליך בחודשים. בשגרירות, החלטת 221(g) (administrative processing) יכולה להוסיף בין שבועות לחודשים, ולישראלים עם רקע צבאי במערכות רגישות לעתים מתבקשת Security Advisory Opinion (SAO) שמוסיפה זמן נוסף [verify]. כדאי להיכנס לתהליך עם תוכנית גיבוי, ולא להניח שהוויזה הראשונה תאושר בלוח הזמנים הראשוני.
הבירוקרטיה הישראלית: שגרירות, אמנת מס, מס
כל בקשת ויזה זמנית (NIV) של אזרח ישראלי מטופלת בשגרירות ארה”ב בירושלים עם סניף בתל אביב. ב-2 במרץ 2026 פרסם משרד החוץ האמריקאי הודעה על שירותי ויזה מצומצמים בירושלים ובתל אביב בגלל מצב ביטחוני אזורי; תורים לויזה שגרתית הופסקו זמנית, ופונים נדרשו לחכות להוראות תזמון מחדש. גם אם זכיתם בהגרלה ושולמה האגרה, הראיון הקונסולרי עצמו יכול להיות צוואר בקבוק.
כדאי לדעת: חידוש ויזה בתוך 48 חודשים מפקיעת הוויזה הקודמת עשוי להיות זכאי ל-Interview Waiver (“dropbox”), כלומר חידוש ללא ראיון פרונטלי, בכפוף לקריטריונים של משרד החוץ ולעדכונים תקופתיים. ישראלים שמתקשים לקבל תור בתל אביב או בירושלים לעתים קובעים ראיון בקונסוליה אמריקאית בקפריסין (ניקוסיה) או ביוון (אתונה); תיאום שלישי כזה דורש הסכמה של הפוסט הקונסולרי הזר ותכנון מוקדם.
בצד הישראלי, אמנת המס בין ישראל וארה”ב נחתמה ב-20 בנובמבר 1975 והיא הכלי המרכזי למניעת כפל מס על הכנסות עבודה חוצות גבולות. אמנת המס מופיעה במסמכי האמנה כפי שמפרסם ה-IRS. בפועל, כמה עובדות מס שכדאי להפנים מראש:
- תושבות מס אמריקאית נקבעת לפי Substantial Presence Test: 183 ימים בנוסחה תלת שנתית משוקללת (כל יום בשנה הנוכחית = 1, כל יום בשנה הקודמת = 1/3, כל יום לפני שנתיים = 1/6). מי שמגיע לארה”ב לעבודה מלאה הופך לרוב לתושב מס אמריקאי באותה שנת מס.
- חובת דיווח FBAR (FinCEN 114) חלה אם סך החשבונות הישראלים שלכם חצה בנקודה כלשהי בשנה את $10,000 (אגריגציה של כל החשבונות יחד, לא לכל חשבון בנפרד).
- קרנות השתלמות, קופות גמל וקרנות נאמנות ישראליות עלולות להיות מסווגות כ-PFIC לצורכי מס אמריקאי, שזה מיסוי עונשי במיוחד. כדאי לבדוק מראש עם רואה חשבון אמריקאי.
- האמנה לא מבטלת אוטומטית כפל מס; היא מאפשרת זיכוי מס זר (Form 1116) על המס ששולם בישראל מול חבות המס בארה”ב.
זה תחום שצריך לעבור עם רואה חשבון שמתמחה בהגירה ובניתוק תושבות. שאלות של ניתוק תושבות, רצף ביטוחי בביטוח לאומי, וטופס 5310 הן נושא בפני עצמו, וכדאי להתחיל בקריאת המדריך שלנו לניתוק תושבות מס מישראל.
נושאים פתוחים: מה עלול להשתנות עד סוף 2026
- ערעור ה-D.C. Circuit על אגרת $100,000: טיעונים בעל פה נשמעו בפברואר 2026, פסק דין צפוי בהמשך השנה. בסופו של דבר, ייתכן שהשאלה תגיע לבית המשפט העליון.
- הצעת DOL לעדכון Prevailing Wage: פרסום NPRM ב-26 במרץ 2026 (סיקור Calcalist). אם תאושר, רמה I תעלה מהאחוזון ה-17 ל-34, ורמה IV מהאחוזון ה-67 ל-88. תוספת ממוצעת של $14,000 בשנה לעובד.
- החוק One Big Beautiful Bill Act (OBBBA): פרסום interim final rule ב-DHS ב-28 באפריל 2026 הוסיף אגרות סטטוטוריות נוספות מעל אגרת ה-$100,000. עלות כוללת של H-1B חיצוני עלולה לעלות שוב לפני סוף השנה.
סיכום: למה הכותרת אומרת “רוב הישראלים מגיעים אחרת”
H-1B עדיין קיימת, עדיין חוקית, ועדיין מאפשרת לעובדים זרים להגיע לארה”ב. אבל המבנה של 2026, אגרת $100,000, הגרלה משוקללת, ושירותי ויזה מצומצמים, מצמצם בפועל את המסלול לפלח צר של חברות אמריקאיות שמוכנות לשלם, ולמשרות בכירות עם רמת שכר OEWS גבוהה. ישראלי בתחילת הקריירה ששוקל מעבר לארה”ב צריך לבחון את L-1, E-2 ו-O-1 לפני שמשקיע אנרגיה ב-H-1B. בהרבה מקרים אחת מהשלוש מתאימה יותר, זולה יותר, ומהירה יותר.
למי שרוצה תמונה רחבה של תהליך הרילוקיישן (לא רק ויזה), כדאי להתחיל במדריך לרילוקיישן של בקשר. למי שרוצה לראות עוד תכנים על ארה”ב, יש את כל הפוסטים על ארה”ב. וכמובן, התייעצו עם עורך דין הגירה מורשה לפני הגשת בקשה.
שאלות נפוצות
מה הסיכוי שלי בויזת H-1B אם אני ישראלי עם תואר שני בהנדסה?
במחזור FY2027 ההגרלה כבר לא אקראית. מועמדים ברמת שכר OEWS I או II נכנסים פעם אחת או פעמיים בלבד, מול שלוש או ארבע פעמים למשרות בכירות. ישראלי בתחילת הקריירה צריך להניח שהסיכוי שלו נמוך משמעותית מהממוצע הרשמי של USCIS.
האם האגרה של $100,000 משולמת על ידי המעסיק או העובד?
האגרה משולמת על ידי המעסיק האמריקאי דרך pay.gov לפני הגשת טופס I-129. זו אגרה חד פעמית על בקשה חדשה, והיא חלה רק על עובדים שנמצאים מחוץ לארה”ב ולא מחזיקים בויזת H-1B תקפה. עובד לא יכול לשלם אותה במקום המעסיק.
מה ההבדל בין L-1A ל-L-1B, ולמה זה רלוונטי לישראלים?
L-1A מיועדת למנהלים ובכירים (עד 7 שנים), L-1B לבעלי מומחיות מקצועית (עד 5 שנים). שתיהן דורשות שנה רצופה של העסקה בחברה הישראלית ב-3 השנים שקדמו לבקשה. אין הגרלה ואין תקרה שנתית. זה הצינור שדרכו רוב עובדי ההייטק הישראלים מגיעים לארה”ב, דרך החברה האם.
האם ויזת E-2 דורשת השקעה מינימלית קבועה?
אין סכום מינימלי קבוע בחוק. משרד החוץ האמריקאי בודק האם ההשקעה substantial יחסית לעלות ההקמה של העסק, ושההשקעה כבר בוצעה או בלתי הפיכה. בפועל סכומים של $100,000 עד $200,000 בעסק קטן עוברים, אבל המבחן הוא יחסי, לא מספרי.
האם אפשר להעביר ויזת H-1B בין מעסיקים בלי הגרלה?
כן. תחת AC21 portability, עובד H-1B שנמצא כבר בארה”ב יכול להתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש מרגע שהמעסיק מגיש I-129 חדש. אין הגרלה חוזרת, ואגרת ה-$100,000 לא חלה אם העובד כבר בתוך ארה”ב עם ויזה תקפה. ניידות בין מעסיקים היא היתרון הגדול של מי שכבר בפנים.
מה הסטטוס המשפטי של אגרת ה-$100,000 נכון למאי 2026?
האגרה בתוקף. ב-23 בדצמבר 2025 השופטת Beryl Howell דחתה את התביעה של Chamber of Commerce נגד DHS ואישרה את חוקיות האגרה לפי INA 212(f). הוגש ערעור לבית המשפט הפדרלי לערעורים של DC, שטופל במסלול מהיר. שתי תביעות נוספות תלויות ועומדות. עד שיינתן פסק דין סופי, האגרה ממשיכה להיגבות.
מה קורה לבן/בת הזוג והילדים שלי?
L-2 ו-E-2: בני זוג מקבלים אישור עבודה אוטומטי (USCIS מנובמבר 2021 ל-L-2 ומינואר 2022 ל-E-2). H-4: בן/בת הזוג לא יכול לעבוד אוטומטית; H-4 EAD זמין רק כשהמועמד הראשי בשלב מתקדם של גרין קארד (I-140 מאושר). O-3: בני משפחה נלווים לא רשאים לעבוד. ילדים תחת 21 בכל המסלולים יכולים ללמוד בבתי ספר ציבוריים בארה”ב כרגיל.
