סיום ה-Non-Dom בבריטניה: מה זה אומר לישראלים ב-2026

אם שקלתם רילוקיישן לבריטניה, או שאתם כבר חיים שם, השם Non-Dom חי איתכם כבר שנים. ב-6 באפריל 2025, אחרי יותר מ-200 שנה, בריטניה ביטלה את משטר ה-Non-Dom וה-remittance basis ששימשו דורות של ישראלים, צרפתים, אמריקאים ופנסיונרים זרים. במקומו פועל היום משטר חדש בשם FIG (Foreign Income and Gains), והוא הרבה פחות נדיב, הרבה יותר קצר, וכפוף לכללים שונים לחלוטין על מס ירושה (IHT) ועל זמן השהייה. המדריך הזה מסביר מה בדיוק השתנה ב-2025, איך זה מתחבר לישראלי שעובר עכשיו או שנמצא בבריטניה כבר כמה שנים, ומה זה אומר על שכר דירה מנכסים בישראל, על אמנת המס בין ישראל לבריטניה משנת 1962/2019, ועל שאלת התושבות לצורכי רשות המסים הישראלית.

חשוב לפני שמתחילים: זהו מאמר אינפורמטיבי בלבד, לא ייעוץ מס ולא ייעוץ משפטי. תכנון רילוקיישן מס בין ישראל לבריטניה מורכב, אישי, ותלוי בעובדות ספציפיות (תושבות מס, סוגי הכנסה, שנות שהייה קודמות בבריטניה, מצב משפחתי). התייעצו עם רואה חשבון או יועץ מס שמכיר את שתי המערכות לפני כל החלטה. הנתונים בכתבה נכונים למאי 2026.

תקציר מנהלים: מה צריך לדעת ב-60 שניות

• מ-6 באפריל 2025: משטר ה-Non-Dom וה-remittance basis בוטלו, המקלט של עד 15 שנים נעלם.
• התחליף הוא FIG: פטור ממס בריטי על הכנסה זרה למשך 4 שנות מס ראשונות, רק למי שלא היה תושב בריטניה לפחות 10 שנים לפני.
• שכר דירה מישראל בתוך FIG: פטור בבריטניה. אחרי FIG: חייב, עם זיכוי על מס ששולם בישראל לפי אמנת המס.
• IHT עבר למודל תושבות: 10 מתוך 20 שנים אחרונות בבריטניה הופך אותך ל-Long-Term Resident, חייב ב-IHT על נכסים ברחבי העולם, כולל נכסים בישראל.
• תקופת מעבר: TRF במס שטוח של 12% ל-2025-26 ו-2026-27, ו-15% ל-2027-28, רק למי שתבע remittance basis בעבר.

למי המדריך הזה רלוונטי

אנחנו פונים לישראלים בארבעה מצבים: תכנון רילוקיישן לבריטניה ב-2026 או 2027, כבר הגעתם לבריטניה אחרי אפריל 2022 ועדיין בתוך חלון FIG, ותיקים בבריטניה שתבעו remittance basis לפני 6 באפריל 2025, וישראלים שמחזיקים נכסים בישראל ובריטניה ושוקלים את ה-IHT. אם אתם נמצאים באחד מהם, השינויים מאפריל 2025 משנים את התכנון שלכם באופן מהותי, לא בשוליים.

הערה לאזרחות כפולה: אזרחות בריטית-ישראלית לא משנה דבר לעניין ה-Non-Dom או FIG. הכל נקבע לפי תושבות מס לפי ה-SRT, לא לפי הדרכון.

מה התבטל בדיוק: סיום ה-Non-Dom וה-remittance basis

עד 5 באפריל 2025, יחיד שהיה תושב בריטניה אך לא דומיציל בריטי (Non-Dom, non-UK domiciled individual) יכול היה לבחור במשטר ה-remittance basis: לשלם מס בבריטניה רק על הכנסה ממקור בריטי ועל הכנסה זרה שהביא בפועל לבריטניה. הסדר זה היה זמין במלואו עד 7 שנות מס, ובכפוף לתשלום שנתי גבוה (remittance basis charge) – עד 15 מתוך 20 שנות המס האחרונות, שאחריהן הוגדרת deemed domiciled וחויבת על הכנסה עולמית.

מ-6 באפריל 2025, ההסדר בוטל. דומיציל איננו עוד מושג רלוונטי במס הבריטי לצרכי הכנסה ורווחי הון. תושבי מס בבריטניה ממוסים על הכנסה עולמית מהיום הראשון, אלא אם הם זכאים ל-FIG. הבסיס לכך הוא Finance Act 2025, שעבר בפרלמנט בעקבות הצהרות Spring Budget 2024 ו-Autumn Budget 2024.

מה החליף את ה-Non-Dom: משטר ה-FIG

FIG (Foreign Income and Gains regime) הוא משטר חדש שמעניק פטור ממס בריטי על הכנסה זרה ועל רווחי הון זרים, אך רק לתקופה מוגבלת ולתושבים חדשים בלבד. החיים הקלים של 15 שנות Non-Dom נחתכו ל-4 שנים בלבד.

תנאי הזכאות ל-FIG

• 4 שנות מס רצופות ראשונות בבריטניה. חלון ה-FIG מתחיל בשנת המס הראשונה שבה אתם תושבי בריטניה לפי ה-SRT (Statutory Residence Test) ונסגר אוטומטית אחרי 4 שנים. אם תעזבו ותחזרו בתוך 4 השנים, החלון לא מתארך.
• 10 שנות חוץ רצופות לפני ההגעה. חייבים להיות לא-תושבי בריטניה ב-10 שנות המס הרצופות שקדמו לשנת ההגעה. ישראלי שעבד שנה בלונדון ב-2018, חזר לישראל, ועובר עכשיו – לא זכאי, חסרות לו 7 שנים מתוך 10.
• תביעה ב-Self Assessment. ה-FIG אינו אוטומטי. צריך להגיש טופס SA100 עם נספח SA109 לתושבות, ולתבוע FIG בכל שנת מס בנפרד. תבעת FIG בשנה אחת? בשנה הבאה תצטרך לתבוע מחדש. הדדליין לתביעה לשנת המס 2025-26 הוא 31 בינואר 2028. שנת מס שלא תבעת בה – איבדת לתמיד.

מה ההבדל המהותי מול remittance basis

תחת remittance basis, היית חייב לשמור את הכסף הזר מחוץ לבריטניה. כל העברה לחשבון בריטי הפכה אותו לחייב במס. זה יצר מערכת נפרדת של חשבונות והתנהלות פיננסית. תחת FIG, המגבלה הזאת לא קיימת: כסף שכוסה ב-FIG אפשר להעביר חופשי לבריטניה ולהשתמש בו, מבלי שהוא יהפוך לחייב במס. המודל הוא פטור אמיתי לתקופה קצובה, לא הדחייה.

מי מבין הישראלים זכאי בפועל

עברתם בשנת המס 2025-26 (אחרי 6 באפריל 2025) ולא הייתם תושבי בריטניה ב-2015-16 עד 2024-25? יש לכם 4 שנות FIG מלאות. עברתם בין 2022-23 ל-2024-25? אתם זכאים על השנים שנותרו לכם בתוך החלון של 4. עברתם לפני 2022-23? אינכם זכאים ל-FIG, אבל ייתכן שיש לכם זכאות ל-TRF על יתרות ישנות שלא הובאו לבריטניה.

שכר דירה מנכס בישראל: איך זה עובד עכשיו

זו הסוגיה הקלאסית של ישראלים בבריטניה: מחזיקים דירה בתל אביב או בחיפה, משכירים אותה, ומקבלים הכנסה חודשית בשקלים. איך הכסף הזה ממוסה?

בישראל

גם תושבי חוץ חייבים מס בישראל על שכר דירה ממקור ישראלי. שלושה מסלולים זמינים: מסלול פטור (עד תקרה הקבועה בכל שנה), מסלול 10% לפי סעיף 122 לפקודת מס הכנסה (ללא ניכוי הוצאות), או מסלול חיוב מלא לפי שיעורי מס שולי עם ניכוי הוצאות. עבור ישראלי שעבר לבריטניה ומשכיר את הדירה שלו, מסלול ה-10% הוא לרוב הפשוט והזול ביותר.

בבריטניה תחת FIG

בתוך 4 שנות ה-FIG, אם תבעתם FIG, שכר הדירה הישראלי הוא הכנסה זרה ופטור לחלוטין ממס בריטי. שילמתם 10% בישראל וזה הכל. רק שימו לב: גם בלי חיוב, נדרש לדווח על ההכנסה ב-Self Assessment הבריטי, ולסמן את התביעה ל-FIG.

בבריטניה אחרי FIG

אחרי 4 שנים, שכר הדירה נכנס למיסוי הבריטי הרגיל. ההכנסה ברוטו (לפני ניכוי המס בישראל) מתווספת להכנסה הבריטית שלכם. עליה תשלמו לפי המדרגות: עד הסף האישי של 12,570 ליש”ט בשנה – 0%, 12,571 עד 50,270 – 20%, 50,271 עד 125,140 – 40%, מעל 125,140 – 45%. את ה-10% ששילמתם בישראל מקזזים מהמס הבריטי תחת אמנת המס בריטניה-ישראל (1962, כפי שתוקנה בפרוטוקול 2019).

בפועל זה אומר: אם המס הבריטי הוא 40%, ושילמתם 10% בישראל, נשארתם בבריטניה עם 30% מס נוסף.

דוגמה ממוספרת: דנה, 38, מעוצבת UX מתל אביב, עברה ללונדון באפריל 2026

דנה עזבה את ישראל באפריל 2026, אחרי 12 שנים בלי קשר לבריטניה (תושבת ישראל מאז ומעולם). היא משכירה את הדירה שלה בתל אביב ב-₪10,000 לחודש, ₪120,000 בשנה (כ-GBP 30,000 בשער של אפריל 2026). היא בחרה במסלול 10% בישראל, אז משלמת ₪12,000 מס שנתי בישראל.

• שנים 1-4 (2026-27 עד 2029-30) תחת FIG: בבריטניה – פטור. סך מס: ₪12,000 בלבד.
• שנה 5 (2030-31) ואילך: דנה מרוויחה גם משכורת של GBP 80,000 כעצמאית בלונדון. שכר הדירה הישראלי מתווסף לה ומתחיל ב-Marginal rate של 40%. המס הבריטי הברוטו על שכר הדירה: GBP 12,000. מקזזים את הזיכוי הישראלי (כ-GBP 3,000), נשאר תוספת בריטית של GBP 9,000, סך הכל מס שנתי על הדירה: כ-GBP 12,000 (מתוך GBP 30,000).

השורה התחתונה: ה-FIG חוסך לדנה כ-GBP 9,000 בשנה במשך 4 שנים. אחרי זה, אותה דירה הופכת ליקרה משמעותית במס.

תקופת המעבר: מי שכבר היה כאן

אם הגעתם לבריטניה לפני 6 באפריל 2025 ותבעתם remittance basis בעבר, יש שני כלים שניתנו לכם בתקופת המעבר.

TRF: Temporary Repatriation Facility

ה-TRF הוא מנגנון חד-פעמי למי שמחזיק יתרות של הכנסה זרה לא-מובאת מתקופת ה-remittance basis. במקום לשלם את המס הבריטי המלא בעת הבאת הכסף לבריטניה, אפשר ‘לייעד’ (designate) אותו ולשלם בשיעור שטוח:

• 2025-26 ו-2026-27: 12%.
• 2027-28: 15%.

אחרי הייעוד והתשלום, הכסף הופך נקי – אפשר להביאו לבריטניה בלי תשלום נוסף. בהשוואה ל-45% התעריף הגבוה בבריטניה, זה הנחה גדולה. הדדליין לתביעת TRF לשנה 2025-26 הוא 31 בינואר 2028.

CGT rebasing ל-5 באפריל 2017

אם הייתם Non-Dom וטענתם remittance basis בלפחות אחת השנים בין 2017-18 ל-2024-25, אתם זכאים ‘לאפס’ את עלות הרכישה של נכסים זרים אישיים ל-5 באפריל 2017 לצורכי CGT. בפועל זה אומר שכל הרווח שצברתם על נכסים זרים לפני אפריל 2017 לא יחויב במס בריטי כשתמכרו אחרי 6 באפריל 2025.

תנאי: לא הייתם UK domiciled או deemed domiciled באף רגע לפני 2025-26.

IHT: המעבר ממודל דומיציל למודל תושבות

מס הירושה הבריטי (IHT, Inheritance Tax) הוא הסוגיה השקטה אבל היקרה ביותר עבור ישראלים שגרים בבריטניה לאורך זמן. השיעור 40% מעל nil-rate band של 325,000 ליש”ט הוא לא מקרה קצה – הוא תרחיש סביר עבור ישראלים עם דירה בארץ ונכסים נוספים.

מה היה: מודל הדומיציל

עד 5 באפריל 2025, IHT הוטל על נכסים זרים רק אם הנפטר היה UK domiciled או deemed domiciled (15 מתוך 20 שנים). ישראלי שלא הגיע לסטטוס deemed – שילם IHT רק על נכסים בבריטניה, לא על דירת הוריו בכפר סבא.

מה החליף: Long-Term Resident (LTR)

מ-6 באפריל 2025, אתם LTR אם הייתם תושבי בריטניה לפחות 10 מתוך 20 שנות המס האחרונות (לפי SRT, לא לפי דומיציל). LTR חייב ב-IHT על כל הנכסים שלו ברחבי העולם, כולל דירות, חשבונות בנק, ופנסיות בישראל.

זנב ה-IHT: מה קורה כשעוזבים

חבות ה-IHT לא נעלמת ביום שאתם עולים על המטוס. יש זנב (tail) של חיוב גם אחרי שאתם כבר לא תושבים בפועל. אורך הזנב מדורג:

• 10 עד 13 שנות מס בבריטניה: זנב של 3 שנים.
• 14 שנות מס: זנב של 4 שנים.
• … עליה של שנה לכל שנת תושבות נוספת …
• 20 שנות מס ויותר: זנב מקסימלי של 10 שנים.

אחרי 10 שנות חוץ רצופות, מעמד ה-LTR מתאפס וחוזרים להיות פטורים על נכסים זרים גם אם תחזרו.

הסיכון הסמוי לישראלים

זוג ישראלי שגר בלונדון 12 שנים, ומחזיק דירה בתל אביב שווה ₪3,500,000 (כ-GBP 875,000 בשער של מאי 2026). תחת המשטר הישן, הם לא היו deemed domiciled. תחת המשטר החדש, הם LTR. אם אחד מהם נפטר בעודו תושב, חישוב ה-IHT נכלל בדירה הישראלית: GBP 875,000 פחות nil-rate band של GBP 325,000 = GBP 550,000 חייב ב-40% IHT, סך הכל GBP 220,000 (כ-₪880,000) חוב מס – על דירה שמעולם לא הייתה בבריטניה.

אמנת המס בריטניה-ישראל: מה היא עושה ומה לא

אמנת המס בריטניה-ישראל מ-1962, כפי שתוקנה בפרוטוקול 2019 (נכנס לתוקף 28 באוקטובר 2019), מסדירה את היחסים בין שתי מערכות המס למניעת מיסוי כפול. כמה כללים מהותיים:

• הכנסה מנכסי נדל”ן (שכר דירה): חייבת קודם במדינה שבה הנכס. דירה בתל אביב – ישראל ראשונה. בריטניה נותנת זיכוי על המס ששולם בישראל.
• פנסיות: לפי סעיף 12 כפי שתוקן ב-2019, פנסיות חייבות במס רק במדינת התושבות של המקבל. תושב בריטניה שמקבל פנסיה ישראלית ממוסה בבריטניה בלבד, לא בישראל. דוגמה: פנסיה ישראלית של ₪15,000 לחודש (כ-GBP 3,750 בשער של מאי 2026, או GBP 45,000 בשנה) למישהו שגר בלונדון מחויבת בבריטניה במלואה. אחרי הסף האישי של 12,570 ליש”ט, רוב הפנסיה נכנסת למדרגת 20%.
• רווחי הון על מכירת דירה בישראל: ניתן למיסוי בישראל. בריטניה תיתן זיכוי. אם אתם בתוך FIG ותבעתם, מנגנון ה-FIG מבטל את חבות המס הבריטית באופן מלא בכל מקרה.

חשוב להבין: האמנה מונעת מיסוי כפול אבל לא קובעת איזה צד גובה כמה. אם ישראל גובה 10% ובריטניה 40%, אחרי הזיכוי תשלמו 40% סך הכל – 10% לישראל ו-30% לבריטניה.

מה לעשות עכשיו: רשימת פעולות לפי מצב

אם אתם מתכננים מעבר לבריטניה ב-2026 או 2027

1. וודאו שאין לכם תושבות מס בריטית ב-10 השנים שקדמו. אם הייתם בלונדון על ויזת סטודנט ב-2017, בדקו אם זה נחשב כתושבות לצורכי SRT.
2. תכננו את שנת המעבר במדויק: שנת המס הבריטית מתחילה ב-6 באפריל. הגעה ב-1 בפברואר נספרת בשנת המס הקודמת.
3. הגישו ניתוק תושבות בישראל באמצעות טופס 1348 ובחנו את מבחן מרכז החיים.
4. אם יש לכם דירה בישראל, בחרו במסלול 10% בישראל לפני העזיבה.
5. חשבו על תכנון IHT לפני שמגיעים ל-10 שנים בבריטניה: ייתכן שתרצו להעביר נכסים לטראסט לפני סף ה-LTR.
6. סדרו את הביטוח הלאומי לפני העזיבה. תושב חוץ לצורך מס בישראל אינו בהכרח אותו דבר כתושב חוץ בביטוח לאומי. בקשה לסיווג מבוטח חוץ נפרדת ויש להגיש מראש – אחרת תמשיכו לצבור חוב דמי ביטוח גם אחרי שעזבתם.
7. אם יש סיכוי שתחזרו לישראל בתוך כמה שנים, בדקו זכאות עתידית למעמד תושב חוזר ותיק. החזרה משמיעה גם השלכות על FIG: אם תחזרו לפני סוף 4 השנים, השנים שנותרו ‘נאבדות’ ולא ישמרו לכם.

אם הגעתם בין אפריל 2022 לאפריל 2025

1. בדקו כמה שנות FIG נותרו לכם (4 פחות מספר שנות התושבות שכבר חלפו).
2. הגישו תביעת FIG ב-Self Assessment הבא שלכם, אם רלוונטי. הדדליין הוא 31 בינואר של השנה הראשונה אחרי שנת המס הרלוונטית.
3. בדקו אם תבעתם remittance basis בעבר – ואם כן, בחנו את ה-TRF.

אם הייתם Non-Dom לפני אפריל 2025

1. בדקו את היתרות הזרות הלא-מובאות שצברתם תחת remittance basis. כמה כסף יש בחו”ל שמעולם לא הובא לבריטניה?
2. שקלו תכנון TRF: ייעוד הסכום ותשלום 12% עד 31 בינואר 2028 (לשנת 2025-26) – הרבה יותר זול מ-40% או 45% תעריף שולי.
3. בדקו זכאות ל-CGT rebasing ל-5 באפריל 2017 לפני מכירת נכסים זרים.
4. תכננו IHT עם רואה חשבון בריטי-ישראלי: יש מבחן LTR והוא דרסטי.

מקורות רשמיים

• GOV.UK – שינויים במיסוי non-doms
• GOV.UK – מי זכאי ל-FIG
• HMRC IHT Manual – Long-Term Resident
• GOV.UK – אמנת המס בריטניה-ישראל
• רשות המסים בישראל

שאלות נפוצות

נכתב במאי 2026. שערי המטבע (GBP/ILS כ-4.0) ושיעורי המס נכונים לתאריך הפרסום.

למידע נוסף על רילוקיישן לבריטניה ראו את מדריך בריטניה שלנו, ולמדריכי רילוקיישן נוספים בקרו ב-דף הבית של Bekesher.