אם שקלתם רילוקיישן לקפריסין בשנים האחרונות, כמעט בוודאי נתקלתם בכלל 60 הימים, המסלול שמאפשר להפוך לתושב מס של קפריסין אחרי 60 ימי שהייה בלבד. הכלל הזה מוצג לעיתים קרובות כפתרון פלא לישראלים שרוצים לחיות באירופה בלי לעבור לעולם המס המערב-אירופי. המציאות מורכבת יותר. ב-1 בינואר 2026 הוא השתנה, וגם הצד הישראלי השתנה: תיקון 272 לפקודת מס הכנסה ביטל את פטור הדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים, ובאופק יש הצעת חוק שתוסיף חזקות הימים חלוטות. המדריך הזה ינסה לעשות סדר על מה הכלל באמת אומר, מה הוא לא, ואיך מקיימים את שני הצדדים בלי לשלם פעמיים.
חשוב לפני שמתחילים: זהו מאמר אינפורמטיבי בלבד, לא ייעוץ מס ולא ייעוץ משפטי. בקשר אינה אחראית לדיוק או לשלמות המידע, ועל כל קורא לבדוק בעצמו את הנתונים ולאמת אותם מול המקורות הרשמיים. תכנון רילוקיישן ומיסוי בין ישראל לקפריסין מורכב, אישי, ותלוי בעובדות ספציפיות. התייעצו עם רואה חשבון או יועץ מס שמכיר את שתי המערכות לפני כל החלטה. הנתונים בכתבה זו נכונים למאי 2026.
תקציר מנהלים: מה צריך לדעת ב-60 שניות
- אין אמנת מס דו-צדדית בין ישראל לקפריסין נכון למאי 2026, ומניעת מס כפול נעשית רק דרך זיכוי מס זר חד-צדדי לפי החוק הפנימי של כל מדינה (משרד האוצר הקפריסאי, רשימת אמנות המס).
- כלל 60 הימים בקפריסין השתנה ב-1 בינואר 2026: התנאי החמישי שדרש אי-תושבות מס במדינה אחרת בוטל, ובמקומו נדרש לא לשהות יותר מ-183 יום במדינה אחרת. שאר ארבעת התנאים נשמרו (סקירת רפורמת המס הקפריסאית 2026).
- הצד הישראלי לא ויתר. מבחן מרכז החיים לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה ממשיך לחול, וחזקת 183 הימים, יחד עם חזקת 30+425, נשמרות. תיקון 272 שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 חייב גם עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים בדיווח שנתי מלא על הכנסה ונכסים בכל העולם.
- סעיף 100א לפקודת מס הכנסה (מס יציאה) רואה את הנכסים שלכם כאילו נמכרו יום לפני יום ניתוק התושבות. אפשר לדחות את התשלום עד למכירה בפועל לפי סעיף 100א(ב), אבל החלק היחסי הישראלי של הרווח עדיין מחויב במס בישראל.
- מעמד Non-Dom בקפריסין נשמר ברפורמת 2026 ומעניק 17 שנות פטור מ-SDC על דיבידנד וריבית מחו’ל. מ-1 בינואר 2026 בוטל ה-SDC על שכר דירה לכל התושבים, ולא רק ל-Non-Dom (PwC, מיסוי קפריסין 2026).
- סולם המס הקפריסאי החדש ל-2026 מתחיל ב-22,000 EUR פטור (במקום 19,500 EUR), ומדרגות 20/25/30/35 אחוזים מתפרשות עד 72,000 EUR ומעליו (סקירת מדרגות המס הקפריסאיות 2026).
למי המדריך הזה מתאים
השאלה היחידה שמעניינת את רשות המסים הקפריסאית היא האם אתם תושבי מס שלה. השאלה היחידה שמעניינת את רשות המסים הישראלית היא האם אתם תושבי מס שלה. שתי המדינות יכולות לענות ‘כן’ באותה שנה. כשזה קורה, המס משולם פעמיים, אלא אם המנגנון של זיכוי חד-צדדי מסתדר, מה שלא תמיד קורה.
המדריך הזה רלוונטי למגוון פרופילים, ולמשל: עצמאי טק או יועץ שמשרת לקוחות בינלאומיים ושוקל מעבר לקפריסין כדי להוריד מס; שכיר היי-טק עם RSU שהוקצו בישראל ועומד לעבור; פנסיונר עם פנסיה ישראלית שמתכנן לחיות בלימסול או פאפוס; ובעל הון שמחפש מקלט נוח ל-Non-Dom. אלו דוגמאות, לא רשימה סגורה. בכל אחד מהמקרים הניתוח שונה, אבל המסגרת זהה: לעמוד בכלל הקפריסאי, להוריד את הסיכון לתושבות ישראלית, ולחתוך נכון את מס היציאה.
כלל 60 הימים אחרי הרפורמה: מה הוא דורש
הרפורמה שאישר הפרלמנט הקפריסאי ב-22 בדצמבר 2025 ופורסמה ברשומות הרשמיות של קפריסין ב-31 בדצמבר 2025 שינתה את התנאי החמישי. עד 31 בדצמבר 2025, אדם שביקש להפעיל את הכלל היה חייב להוכיח שהוא לא תושב מס של אף מדינה אחרת. החל מ-1 בינואר 2026, זה לא רלוונטי. במקום זה הכלל דורש שהאדם לא ישהה יותר מ-183 יום במדינה אחת אחרת באותה שנה. שאר ארבעת התנאים נשמרו ללא שינוי.
ארבעת התנאים שנשארו (כולם חייבים להתקיים, לא רק חלק):
- לפחות 60 יום פיזית בקפריסין בשנת המס.
- לא יותר מ-183 יום במדינה אחרת אחת באותה שנת מס.
- פעילות עסקית או תעסוקתית בקפריסין שלא הופסקה במהלך השנה: כשכיר, כדירקטור בחברה קפריסאית, או כעצמאי. בלי תעסוקה אמיתית הכלל לא חל.
- מקום מגורים קבוע בקפריסין, בבעלות או בשכירות ארוכת-טווח.
המקור הרשמי: מחלקת המס הקפריסאית, סקירת תושבות מס.
הכלל הזה התווסף לחוק מס הכנסה הקפריסאי ב-14 ביולי 2017 וחל מאז שנת המס 2017. עד אז התקיים רק כלל 183 הימים: שהייה של יותר מ-183 ימים בקפריסין הופכת אדם לתושב מס שלה. הכלל הוותיק עדיין בתוקף וקיים במקביל לכלל ה-60 (PwC, תושבות מס בקפריסין).
מבחן מרכז החיים בישראל: למה זה לא תלוי בקפריסין
מבחן מרכז החיים מוגדר בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ’א-1961. הוא בודק היכן נמצא מרכז חייו של היחיד באמצעות שלושה רכיבים: שתי חזקות הימים הניתנות לסתירה, וניתוח איכותי כולל. החזקה הראשונה: כל מי ששוהה בישראל 183 יום או יותר בשנת מס נחשב, כברירת מחדל, תושב ישראל באותה שנה. החזקה השנייה: כל מי ששוהה בישראל לפחות 30 יום בשנת המס הנוכחית, וסה’כ 425 יום באותה שנה ובשנתיים הקודמות, נחשב גם הוא תושב ישראל (PwC, תושבות מס בישראל).
שתי החזקות ניתנות לסתירה: גם הנישום וגם רשות המסים יכולים להציג ראיות שמשנות את התמונה. הניתוח האיכותי בוחן חמישה תחומים מרכזיים:
- בית קבע: היכן בית המגורים שאליו האדם חוזר.
- משפחה קרובה: מיקום בן או בת הזוג והילדים.
- קריירה ומקום עבודה: איפה הפעילות העסקית או התעסוקתית הראשית.
- קשרים חברתיים וקהילתיים: היכן הקשרים החברים, קהילה, וחיים יומיומיים.
- אינטרסים כלכליים: היכן עיקר הנכסים, חשבונות הבנק, וההשקעות.
בית משפט המחוזי בעניין רפי אמית, ואחר כך פסק דין סולומון, התווה את הקריטריונים. רשות המסים מתייחסת לכל אחד מהם, והנטל מוטל על מי שטוען לשינוי תושבות.
ההשלכה המעשית פשוטה: אפשר לקיים את כל ארבעת התנאים של כלל 60 הימים בקפריסין, ועדיין להיות תושב מס בישראל. הסיכון אמיתי במיוחד כשהמשפחה נשארה בישראל, או כשרוב הנכסים, החשבונות, והקשרים העסקיים נשארו ישראליים.
הצעת חוק חדשה שפורסמה במשרד האוצר ב-2 ביולי 2025 מציעה להפוך את חזקות הימים לחלוטות (irrebuttable). אם תאושר במתכונתה המוצעת, היא תקבע סף 75 ימים בישראל ו-183 ימים בחו’ל בכל אחת מהשנים שיהפוך את האדם לתושב חוץ באופן מכני, ללא צורך בניתוח איכותי. הצעת החוק עדיין לא נחקקה נכון למאי 2026, אבל ההשפעה עליה תהיה דרמטית: היא תפשט את הניתוק לישראלים שבאמת חיים בקפריסין, ובאותה נשימה תקל על רשות המסים לטעון לתושבות לישראלים שמחזיקים נוכחות גדולה בישראל (גורניצקי ושות’, סקירת ההצעה החדשה).
תיקון 272 לפקודת מס הכנסה: למה זה משנה גם לעולים חוזרים
בעבר, סעיף 134ב לפקודה העניק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים פטור מדיווח על הכנסה ונכסים בחו’ל לתקופה של עשר שנים. תיקון 272 לפקודה, שפורסם ברשומות באפריל 2024, ביטל את סעיף 134ב כליל. הביטול נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 (ניתוח Lexology של תיקון 272).
מה שזה אומר בפועל: גם מי שקיבל זה עתה מעמד עולה חדש או תושב חוזר ותיק, וזכאי לפטור מהותי מ-מס הכנסה ב-10 שנים על הכנסות חוץ, חייב להגיש דוח שנתי לרשות המסים. הדוח כולל: הכנסה עולמית מלאה, חברות זרות בבעלות, נדל’ן זר, חשבונות בנק זרים, נאמנויות, ופוליסות חיים זרות. החובה היא חובת דיווח בלבד, לא חבות תשלום מס: הפטור המהותי על מס הכנסה נשאר בעינו, אבל המידע עצמו עובר לרשות. תיקון 272 גם הוסיף חובות מידע על נאמנויות: על נאמן להודיע לרשות על הקמת נאמנות תוך 90 יום, ועל שינוי בבעלות הסופית.
המטרה המוצהרת של התיקון, לפי דברי ההסבר, היא להתיישר עם תקני ה-Global Forum on Transparency and Exchange של ה-OECD ולתמוך בהחלפת מידע אוטומטית במסגרת CRS/AEOI. המחיר עבור הישראלי: חשיפת מידע מלאה לרשות, גם אם החובה המהותית לתשלום מס לא חלה.
סעיף 100א: מס יציאה במעבר לקפריסין
סעיף 100א(א) לפקודה רואה את כל הנכסים של מי שחדל להיות תושב ישראל כאילו נמכרו יום לפני יום ניתוק התושבות. המכירה רעיונית. אף אחד לא משלם לכם שקל. אבל המס שנובע ממנה, אם החישוב מראה רווח הון, אמיתי לחלוטין (PwC, מיסוי הכנסה בישראל).
סעיף 100א(ב) מאפשר לבחור במסלול דחייה: במקום לשלם את המס בעת המעבר, אפשר להמתין עד למכירה בפועל. בעת המכירה, החלק היחסי של הרווח שצמח בתקופת התושבות הישראלית מחויב במס בישראל. נוסחת החישוב: רווח ההון הריאלי, כפול הימים שמיום הרכישה ועד יום ניתוק התושבות, חלקי הימים שמיום הרכישה ועד יום המכירה בפועל. החלק הזה הוא הבסיס לחישוב המס בישראל.
RSU שהוקצו במסלול סעיף 102 הוני לפני המעבר הם תרחיש מיוחד. לפי עמדת רשות המסים, המניות ממשיכות להיות מוחזקות אצל הנאמן הישראלי גם אחרי המעבר, ובמכירה בפועל החלק היחסי הישראלי של הרווח חייב במס בישראל. הבעיה: בלי אמנת מס, קפריסין עשויה לראות את אותו רווח כהכנסה החייבת אצלה, והזיכוי החד-צדדי לא תמיד מסתדר אריתמטית. הסיכון למס כפול אמיתי, וזה אחד התרחישים שמחייב ייעוץ מקצועי בשתי המדינות (Y. Benjamini, עמדת רשות המסים על RSU של עובדי רילוקיישן).
אין אמנת מס: מה זה אומר באמת
נכון למאי 2026, אין אמנת מס דו-צדדית בין ישראל לקפריסין. רשימת אמנות המס הרשמית של משרד האוצר הקפריסאי, שעודכנה לאחרונה ב-30 בדצמבר 2025, אינה כוללת את ישראל. גם רשימת אמנות המס של ישראל, כפי שמופיעה בעדכוני רשות המסים, לא כוללת את קפריסין. דיונים בין שתי המדינות נמשכים מאז 2014 לפחות, אבל אמנה לא נחתמה ולא אושררה (Globes, רשות המסים מגבירה ביקורת על ישראלים עם קשרים לקפריסין).
שתי המדינות חתומות על ה-MLI של ה-OECD, אבל ה-MLI מתקן אמנות שכבר קיימות. הוא אינו יוצר אמנה חדשה. במצב הנוכחי, מניעת מס כפול תלויה כולה במנגנונים החד-צדדיים: סעיפים 199 עד 210 לפקודת מס הכנסה הישראלית, וההוראות המקבילות בחוק מס הכנסה הקפריסאי. בפועל, זה אומר שכל מדינה נותנת זיכוי על מס ששולם בשנייה על אותה הכנסה, אבל בכפוף לתקרות וחישובים שלא תמיד מסתדרים.
איפה זה נופל בין הכיסאות? כאשר שתי המדינות מסווגות את אותה הכנסה אחרת. דוגמה: רווחי הון ממכירת נכס פיננסי שהונפק בישראל. רשות המסים בישראל ממסה לפי סעיף 89 לפקודה. קפריסין, בהיעדר אמנה, עשויה לטעון לזכות ראשונית לפי כללי המקור הפנימיים שלה. הזיכוי שיינתן בכל מדינה מותנה במגבלות הפנימיות, ולעיתים החלק שאינו זיכויי נשאר על שולחן הנישום.
בפועל, רשות המסים בישראל פתחה ב-2024 מבצע ממוקד נגד ישראלים שהצהירו על תושבות בקפריסין בלי תיעוד מספיק. מנהל הרשות הצהיר שהפיקוח גובר ושהיעדר אמנה לא מקל על אף אחד מהצדדים.
Non-Dom בקפריסין: מה הוא עדיין נותן ב-2026
מעמד Non-Dom בקפריסין מבוסס על הבחנה בין תושבות מס לבין דומיציל (מושג משפטי של מקום מושב קבוע, שונה גם מתושבות מס וגם מאזרחות במשפט הקפריסאי). אדם שתושב מס של קפריסין אבל לא נחשב Domiciled בה זכאי ל-17 שנות פטור מ-Special Defence Contribution על דיבידנד וריבית, גם כאשר הם מתקבלים בקפריסין או מהחו’ל. תקופת ה-17 שנים נמדדת כסה’כ של 17 משנות תושבות מס מתוך כל 20 השנים הקודמות. לאחר מכן, המעמד מסתיים והאדם נחשב Domiciled לעניין SDC (PwC, מיסוי משלים בקפריסין).
שינוי משמעותי שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026: SDC על שכר דירה בוטל לכל התושבים, לא רק ל-Non-Dom. עד 2025, מי שלא היה Non-Dom היה חייב SDC של 3% על 75% משכר הדירה הברוטו. ב-2026, השכירות חייבת רק במס הכנסה רגיל לפי המדרגות. שינוי נוסף: SDC על דיבידנד בפועל הופחת מ-17% ל-5%, אם כי Non-Dom פטור גם מהשיעור החדש.
חשוב להבין: Non-Dom פוטר מ-SDC, לא ממס הכנסה. דיבידנד שמתקבל בידי תושב מס קפריסאי, גם Non-Dom, חייב במס הכנסה אם הוא דיבידנד מקפריסין. הפטור הוא לדיבידנדים זרים, ובמיוחד למבני החזקה בעלי משמעות לישראלי שמחזיק חברה בחו’ל.
ביטוח GHS (GeSY, General Healthcare System) חל על כל ההכנסה: 2.65% לעובד שכיר, 4% לעצמאי, 2.65% לפנסיונר ולהכנסות פסיביות. הסף השנתי שמעליו לא משלמים GHS עומד על 180,000 EUR.
סולם המס החדש בקפריסין מ-2026
החל מ-1 בינואר 2026 הוצג סולם מס אישי חדש בקפריסין, שמרחיב את מדרגת ה-0% וכל המדרגות שמעליה. השוואה למדרגות שהיו בתוקף עד 31 בדצמבר 2025:
| שיעור | מדרגה 2026 (EUR) | מדרגה 2025 (EUR) |
|---|---|---|
| 0% | 0 עד 22,000 | 0 עד 19,500 |
| 20% | 22,001 עד 32,000 | 19,501 עד 28,000 |
| 25% | 32,001 עד 42,300 | 28,001 עד 36,300 |
| 30% | 42,301 עד 72,000 | 36,301 עד 60,000 |
| 35% | מעל 72,000 | מעל 60,000 |
בנוסף לסולם, חלים ביטוח לאומי וביטוח GHS לפי שיעורים נפרדים, וחישובים ספציפיים לעצמאי מול שכיר.
פטור 50% למומחים זרים: שכיר ראשון בקפריסין שמרוויח יותר מ-55,000 EUR לשנה, ולא היה תושב מס של קפריסין ב-15 השנים הרצופות שקדמו, זכאי ל-50% פטור ממס הכנסה לתקופה של עד 17 שנים. הפטור הזה, אגב, רלוונטי לעובדי טק שעוברים לקפריסין כשכירים בחברה מקומית, ולעיתים נותן הקלה גדולה יותר ממה שמעמד Non-Dom נותן בנפרד.
תרחיש מעשי: דנה, יועצת תוכנה עצמאית, בוחרת בין קפריסין לישראל
דנה, בת 34, יועצת תוכנה עצמאית מתל אביב. ההכנסה השנתית שלה מלקוחות בארה’ב היא 100,000 EUR. היא רווקה, ללא ילדים, וההורים שלה גרים ברחובות. היא שוקלת לעבור ללימסול. נתאר את החישוב לכל מסלול:
אם תישאר בישראל: ההכנסה תחויב בסולם הישראלי. כעצמאית עליה גם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. סדר הגודל הכללי לעצמאית בהכנסה כזו: עלויות חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות) שלרוב נופלות בטווח 45% עד 55% מההכנסה הברוטו, תלוי בניכויים ובפנסיה. הנטו האפקטיבי שיישאר ביד: בערך 45,000 עד 55,000 EUR. זוהי הערכה אילוסטרטיבית, חישוב מדויק חייב להיעשות ע’י רואה חשבון.
אם תעבור לקפריסין ותעמוד בכלל 60 הימים, תרשום את עצמה כעצמאית בקפריסין, תשכור דירה בלימסול, ותעבוד מקפריסין במשך כל השנה: ההכנסה תחויב בסולם הקפריסאי החדש. החישוב הקפריסאי הצפוי, מדרגה אחר מדרגה:
| מדרגה (EUR) | שיעור | חלק ההכנסה (EUR) | מס במדרגה (EUR) |
|---|---|---|---|
| 0 עד 22,000 | 0% | 22,000 | 0 |
| 22,001 עד 32,000 | 20% | 10,000 | 2,000 |
| 32,001 עד 42,300 | 25% | 10,300 | 2,575 |
| 42,301 עד 72,000 | 30% | 29,700 | 8,910 |
| 72,001 עד 100,000 | 35% | 28,000 | 9,800 |
| סה’כ מס הכנסה קפריסאי | 100,000 | ~23,285 |
בנוסף למס ההכנסה, חלים ביטוח לאומי קפריסאי לעצמאית בשיעור 16.6% (עד תקרת הכנסה מבוטחת של 68,904 EUR לשנה), וביטוח GHS בשיעור 4% (עד תקרת 180,000 EUR לשנה). סך עלויות החובה הצפויות: כ-44,000 EUR. הנטו האפקטיבי: כ-56,000 EUR.
החיסכון הנקי, אם הוא קיים, אינו דרמטי. הוא קיים בעיקר אם הסולם הישראלי הופך אגרסיבי יותר עם תוספת ביטוח לאומי על הכנסות עצמאי גבוהות, ופחות מהסולם הקפריסאי לאחר GHS וביטוח לאומי. במידה ודנה תקבל גם דיבידנדים מחברה זרה (מבנה החזקה), כאן ה-Non-Dom מתחיל לתת ערך אמיתי: פטור מ-SDC על דיבידנד וריבית, מה שלא קיים בישראל. ולכן, החישוב המכריע אצל יועצת אינו רק שכר העבודה, אלא מבנה ההכנסה הכולל. רואה חשבון שמכיר את שתי המערכות יבנה תרחישים מדויקים.
הסיכון העיקרי בתרחיש דנה: אם ההורים בישראל, החברים, חשבונות הבנק, ודירת הקבע נשארו בישראל, רשות המסים בישראל עשויה לטעון שמרכז החיים נשאר ישראלי, גם אם דנה עומדת פורמלית בכלל 60 הימים בקפריסין. עליה לבנות תיק תיעוד מהיום הראשון: חוזה דירה ארוך-טווח בלימסול, פתיחת חשבון בנק קפריסאי כעיקר, ניתוק חשבונות בישראל, רישום במחלקת המס הקפריסאית, חוזי שירותים מקומיים. בלי תיעוד, נטל ההוכחה כבד.
מה לעשות עכשיו
הצעדים המעשיים, בסדר ביצוע:
- בדיקת סף הניתוק. מי שהמשפחה, הבית הקבוע, והקריירה שלו נשארו בישראל, סביר שלא יוכל לעמוד במבחן מרכז החיים גם אם יקיים את כלל 60 הימים בקפריסין. בלי לעבור את המבחן הישראלי, אין באמת ניתוק תושבות.
- חישוב מס היציאה. מומלץ לקבל הערכה ראשונית לפי סעיף 100א על נכסים פיננסיים, RSU, ונדל’ן, לפני קבלת ההחלטה. הסכום עלול להפתיע.
- בניית תיק התיעוד מראש. חוזה דירה ארוך-טווח, פתיחת חשבון בנק קפריסאי כעיקר, רישום במחלקת המס הקפריסאית, ניתוק תושבות מסודר בעירייה ובמוסד לביטוח לאומי.
- ייעוץ מקצועי בשתי המדינות. בלי אמנת מס, מבנה הכנסה לא נכון יוביל ישירות למס כפול. רואה חשבון או יועץ מס שמכיר את שתי המערכות אינו מותרות, הוא הכרח.
שאלות נפוצות
האם די ב-60 יום בקפריסין כדי שלא אהיה תושב מס בישראל?
לא. כלל 60 הימים הופך אותך לתושב מס של קפריסין, אבל הוא לא קובע אם רשות המסים בישראל ממשיכה לראות בך תושב. השאלה הישראלית נקבעת לפי מבחן מרכז החיים. כל עוד הבית, המשפחה, הקריירה, או הנכסים העיקריים נשארו בישראל, סביר להניח שעדיין תיחשב תושב ישראל ותחויב במס על ההכנסה העולמית.
יש אמנת מס בין ישראל לקפריסין שמסדירה את המס הכפול?
לא. נכון למאי 2026, אין אמנת מס דו-צדדית בין ישראל לקפריסין. שתי המדינות חתומות על ה-MLI של ה-OECD, אבל ה-MLI מתקן אמנות שכבר קיימות, הוא לא יוצר אחת. בלי אמנה, מניעת מס כפול נעשית רק דרך זיכוי מס זר חד-צדדי לפי החוק הפנימי של כל מדינה. זה אומר שלפעמים המנגנון מסתדר, ולפעמים נופל בין הכיסאות.
מה השתנה בכלל 60 הימים מ-1 בינואר 2026?
רפורמת המיסים שאישר הפרלמנט הקפריסאי ב-22 בדצמבר 2025 ופורסמה ב-31 בדצמבר 2025 ביטלה את התנאי החמישי של הכלל, התנאי שדרש שהמבקש לא יהיה תושב מס של מדינה אחרת. במקום זה, התנאי אומר עכשיו שהאדם לא ישהה ביותר מ-183 יום במדינה אחרת. ארבעת התנאים הנותרים, כולל לפחות 60 יום בקפריסין ופעילות עסקית או תעסוקתית בקפריסין, נשמרו.
מה זה תיקון 272 לפקודת מס הכנסה ומה הוא משנה?
תיקון 272 שפורסם ברשומות באפריל 2024 ביטל את סעיף 134ב, פטור הדיווח שהיה בתוקף עשר שנים לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים. החל מ-1 בינואר 2026, גם מי שזכאי להטבות עולה חדש או תושב חוזר ותיק חייב להגיש דוח מס שנתי לרשות המסים בישראל המגלה את מלוא הכנסתו ונכסיו ברחבי העולם, כולל חברות זרות, נדל’ן זר, וחשבונות בנק זרים.
מתי משלמים מס יציאה ישראלי בעת מעבר לקפריסין?
סעיף 100א לפקודת מס הכנסה רואה את הנכסים של מי שחדל להיות תושב ישראל כאילו נמכרו יום לפני יום ניתוק התושבות. החישוב הוא רעיוני, אין מכירה בפועל, אבל המס אמיתי. אפשר לבחור במסלול דחייה לפי סעיף 100א(ב), שדוחה את התשלום עד למכירה בפועל ומחייב במס רק את החלק היחסי של הרווח שצמח בתקופת התושבות הישראלית.
מה קורה ל-RSU שהוקצו לי בישראל אם אני עובר לקפריסין?
לפי עמדת רשות המסים, RSU שהוקצו במסלול 102 לפני המעבר ממשיכים להיות מוחזקים אצל הנאמן הישראלי. במכירה בפועל, ישראל ממסה את החלק היחסי של הרווח שצמח בתקופת התושבות הישראלית. החלק שצמח אחרי המעבר עשוי להיות חייב במס בקפריסין, ובלי אמנה הזיכוי החד-צדדי לא תמיד פותר את המס הכפול. זה אחד התרחישים שמחייב ייעוץ מס מקצועי לפני המעבר.
